בשיפוליו הדרומיים של הר מירון , על רמה פתוחה , בתוך ים של ירק , צמח ישוב קטן בשלהי המאה התשע עשרה , ע"י תושבים ממקומות שונים , שהמקום הפסטורלי שבה את ליבם !
המשיכה החזקה שלהם למקום גברה על הפחד מהאריה שהיה פוקד את המעיין שבמקום , אשר ששכן בתוככי ההר , ועל כך נקרא המקום `` עין אל-אסד `` (מעיין האריה) .
הנוף המרהיב של הכפר המשקיף על הרי הכרמל , פסגות הגליל התחתון , הכינרת והגולן , השפיע על הנוף האנושי בו ,ושניהם שמרו אחד על השני .
אחרי למעלה ממאה שנים עדיין התושבים שומרים על הנוף האותנטי של הכפר ועל האותנטיות שלהם .
הקדמה והפיתוח של המאות העשרים והעשרים ואחת לא השכיחה מהם את מקורם ומנהגיהם האצילים המאופיינים בנדיבות לב , התנדבות , סבלנות וסובלנות , אהבת הזולת וקבלת אורחים ביד רחבה ובלב חם.
לא פלא שכל השנים פקדו ופוקדים כל הכפר מטיילים רבים, ואף בשנים האחרונות מתארחים בצימרים הפורחים ומתרחבים .
הדרך לכפר הדרוזי ``עין אל אסד`` שווה להתאמץ בגלל המעיין במרכז הכפר,
בזכות האווירה השקטה ,השקט והנוף הנשקף מחדרי האירוח ובגלל המאכלים הדרוזים המסורתיים והאירוח האוטנטי של המארחים.
כפר עין אל אסד נחשב צעיר בין מאה עשרים שנים, כשבע מאות תושבים, שרוב הגברים מתפרנסים בשרות זרועות הביטחון.
בתי הכפר משובצים בין בוסתנים, עצי זית, וחורשות אלונים טבעיים.
ובאביב מתמלא הכפר בצמריים אביביים רעננים כמו: עקוב, שומר, חובז`ה, לובוה, כולך ועוד.
